מה ההבדל בין סוגי עבירות גרימת חבלה?
לעבירות תקיפה ישנן כמה דרגות חומרה בחוק הישראלי: עבירת תקיפה סתם נושאת עמה מאסר של עד 3 שנים, אולם תקיפה הגורמת חבלה עלולה לגרור עמה עד 7 שנות מאסר, ואילו חבלה בנסיבות מחמירות – הכוללת תקיפת בן משפחה או בן/בת זוג, השתתפות בגרימת חבלה על ידי יותר מאדם אחד – עלולה להגיע ל-14 שנות מאסר. אולם מהי תקיפה ומהי חבלה חמורה בעיני החוק? על כך במאמר שלפניכם
עבירות תקיפה בחוק הישראלי הינן בעלות דרגות חומרה שונות, הנקבעות הן לפי נסיבות ביצוען והן לפי תוצאתן. הדרגה ה"קלה" ביותר היא "תקיפה סתם", והגבוהה ביותר, היא "תקיפה בנסיבות מחמירות". ישנו בחוק, כאמור, גם דיון תוצאתי לעבירות אלו – להבדיל מתקיפה שאינה גורמת חבלה, ישנה עבירה של גרימת חבלה, וישנה אף גרימת חבלה חמורה. החוק גם מגדיר "נסיבות מחמירות" לעבירות אלו. במאמר זה נדון בעבירה של גרימת חבלה חמורה.
העבירה של גרימת חבלה פיזית חמורה נקבעה בחוק העונשין, התשל"ז-1977 ("חוק העונשין"), לפיו העונש המקסימלי לאדם הגורם לפציעה חמורה שלא כדין הוא שבע שנות מאסר. זאת להבדיל מעבירת "תקיפה סתם", שאין בה בהכרח חבלה של ממש לקורבן, העלולה לשאת עמה מאסר של עד 3 שנים "בלבד".
חשוב לציין כי בתי המשפט בישראל מייחסים לעבירות הנושאות עמן חבלה חמורה חשיבות יתירה הן בהיבט הענישה והן בהיבטי ההרתעה והחינוך, ולכן בדרך כלל הנאשם במעשים מסוג זה עלול להישלח למאסר בפועל.
הגדרת עבירת חבלה חמורה
סעיף 34 לחוק העונשין משמש כסעיף הגדרה, שמטרתו להבהיר את המינוח המעורפל של "חבלה חמורה" הן לבית המשפט והן לציבור הרחב. בין היתר, הסעיף מבהיר את הכוונה ואת השוני בין "חבלה" ו"חבלה חמורה".
הנה לשון החוק:
""חבלה" - מכאוב, מחלה או ליקוי גופניים, בין קבועים ובין עוברים;
"חבלה חמורה" - חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים;
"חבלה מסוכנת" - חבלה שיש בה סכנת נפשות;
בהתאם לתכתיבי סעיף זה, חבלה מתייחסת לגרימה בכוונה תחילה של ליקויים פיזיים, מחלות או מצוקה לקורבנות העבירה, ללא קשר לאופי המתמשך או החולף שלהם.
אבל מהי חבלה חמורה?
"חבלה חמורה" מתייחסת לפעולות חבלה שמסלימות לרמה מסוכנת, וכתוצאה מכך, יש להן פוטנציאל לגרום נזק משמעותי או בלתי הפיך לשלומו או לתפקודו של הקורבן. פגיעה זו מתאפיינת באיברי גופו של הקורבן, חושיו או נפשו ויכולתו הנפשית והשכלית.
בהתאם לפרשנות הרווחת בהליכים משפטיים, הכללת המונח "חבלה" בתוך סעיף 333 לחוק העונשין מתייחסת לכל התנהגות המובילה למעשי חבלה. במילים אחרות, אין זה הכרחי לתוקף אינטראקציה פיזית ישירה עם המחבל; אלא, פעולותיו של המבצע עלולות או מובילות במפורש לגרום לפגיעה קשה בקורבן.
תכלית עבירת חבלה חמורה
מטרת המחוקק בקביעת עבירת חבלה חמורה היא להטיל ענישה מחמירה על התוקף, לאור חומרתן של עבירות התקיפה והחשיבות בהרתעה, חינוך וענישת מבצעי העבירה. כל הרשעה בעבירה פלילית מטרתה לשמור על אינטרסים חברתיים של חוק וסדר וכן שמירה על שלום הציבור. במקרים הנוגעים לפגיעה גופנית חמורה, האינטרס שהמחוקק בחר להגן עליו הוא זכות היסוד של כל אדם לביטחון אישי ולשלמות הגוף.
מה מבדיל בין "חבלה" ל"חבלה חמורה"?
החוק הישראלי למעשה מדרג סוגים שונים של חבלות הנגרמות כתוצאה מתקיפות אלימות ופליליות, ובהתאם גם קובע את הענישה בגין סוגים שונים של תקיפה.
בנוסף להבחנה המשפטית שערך המחוקק בסעיף 34 לחוק העונשין בין חבלה לבין חבלה חמורה, מתוארות בחוק עבירות שונות המבוססות על חומרת החבלה שגרם המבצע. ברמה הנמוכה ביותר, בסעיף 380 לחוק העונשין, קובע המחוקק עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, שעונשה הקבוע הוא שלוש שנות מאסר.
יתרה מכך, המחוקק קבע בסעיף 334 לחוק העונשין כי יחיד הפוגע במכרו שלא כדין, דינו מאסר של שלוש שנים. בעבירה של חבלה חמורה, אשר תופסת מקום משמעותי בהיררכיה, מדורגת מבחינה פלילית וענישתית מעל עבירת החבלה ה"רגילה".
בפסגה של היררכיה זו ניתן למצוא את עבירת החבלה שבוצעה בכוונת מכוון, כקבוע בסעיף 329 לחוק העונשין. כדי להרשיע בעבירה זו, על התוקף לפגוע בקורבן במטרה מפורשת של עיוות או נכות. העונש המתמשך הקשור לעבירה זו יכול להגיע עד למקסימום של 20 שנות מאסר!
כיצד להבדיל בין חבלה חמורה לחבלה ופגיעה בנסיבות מחמירות?
סעיף 335 (א) לחוק העונשין מתווה את הקריטריונים לזיהוי חבלה וחבלה בנסיבות מחמירות. על פי הוראה זו, אדם שיגרם לו חבלה חמורה כמתואר בסעיף 333 לחוק העונשין, תוך ניצול נשק קר או חם או שיתוף פעולה עם שני שותפים או יותר, צפוי לעונש כפול של עד 14 שנות מאסר.
הנה לשון החוק:
חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות [א/251א] [תשל"ג] (תיקון מס' 49) תשנ"ו-1996
335. (א) נעברה עבירה לפי סעיפים 333 או 334 –
(1) כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה;
(2) כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם – כפל העונש הקבוע לעבירה.
לעומת זאת, אם הנפגע מפגיעה קשה כאמור, שנגרמה לפי סעיף 333, הוא בן משפחה של התוקף, לרבות בן זוגו או קטין חסר ישע שעליו הם נושאים באחריות, יופחת העונש לעשר שנים.
